אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:

כתב רבינו האור החיים הקדוש לפרש בדרך רמז, שמשה רבינו לימדם בפסוק זה את 'כללות יראת ה', ומדות הגונות להולכים בתורת ה', והם מדות תשעה'

א – 'בעבר' ללמוד ממדתו של אברהם אבינו שנקרא 'אברהם העברי', שיהיה גומל חסד, וגם שידע האדם שהוא עובר אורח בעולם הזה.

ב – 'הירדן' מלשון מרדות והכנעה, שיהא האדם מכניע עצמו בענווה ושפלות גמורה, ואז הוא יוכל להיות רודה ושולט על היצר הרע המפתה אותנו.

ג – 'במדבר' שיהא עניו וישים עצמו כמו המדבר שכולם דורכים עליו.

ד – 'בערבה' שצריך להקפיד שהענוה תהיה בדרך הנכון והראוי, ולא יעשה עצמו עניו במקום שצריך להוכיח אחרים על חטאם, ולא יאמר מי אנוכי שאוכיח אותם, כי כל ישראל ערבים זה לזה וצריך להוכיחם. והמילה 'בערבה' מתפרש בב' אופנים, אחד, מלשון ערב ומתוק, והשני, מלשון 'ערבות' שכל ישראל ערבים זה לזה וצריך להוכיח.

ה – 'מול סוף' שיהיה מול עיניו מה יהיה סופו, שיזכור תמיד יום המיתה, וישוב בתשובה שלימה כמאמר חכמינו שוב יום אחד לפני מיתתך וכל יום צריך לחשוב בלבו שזה יומו האחרון עלי אדמות.

ו – 'בין פארן ובין תופל' שהאדם צריך שיהיה צהלתו בפניו להראות פנים מאירות לכל אחד, ודאגותיו בלבו שמא חטא בעבירה או שלא עשה את רצון ה' כמו שצריך. וזהו הפירוש 'בין פארן ובין תופל' 'פארן' – מלשון 'פאר', ו'תופל' – מלשון 'תפל' שהוא חסר מלח, וזהו מורה על העצבות, שצריך לשלב את שני הענינים צהלתו בפניו ודאגתו בלבו.

ז – 'ולבן' שיהיה לו לב נקי וטהור וירחיק ממנו שנאת הבריות והקנאה והתחרות והמשטמה, ועל ידי כן יהיה לבו 'לבן' שהוא כינוי לטהרה.

ח – 'וחצירות' שיקבע מקומו בחצרות בית ה' שהם הבתי מדרשות, וילמד תורה בקביעות כמו יעקב אבינו ולא בלימוד ארעי.

ט – 'ודי זהב' שלא ירדוף אחרי תאוות והבלי עולם הזה. 'וצריך האדם להסתפק בהכרחי', וכמו כן יהיה בעיניו כל מה שיש לו כאילו יש לו כל זהב שבעולם, ובזה יטהר לבבו לעבודה העליונה הוא עבודת 'אלוקים חיים'.

[יש לציין, כי האדמו"ר רבי יוחנן מטאלנא אמר, כי לכן יצא לו לרבינו האור החיים הקדוש לכתוב על ענין תשע מידות טובות אלו בפרשת דברים, כי בפרשת דברים מתחילים וחלים תשעת הימים, וכדאי שבכל יום יעסקו לפי הסדר בלימוד מידה אחת, ובכך תוחש גאולתנו במהרה בימינו אמן. (תנחומיך ישעשעו נפשי עמוד 395)]

[אור החיים פרק א פסוק א. 'מאור החיים' לתלמידו של רבינו]

–

זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל